
הספר, המהווה ניסוח של "תורת המוסר" היהודית, נכתב בשנת ד' תת"מ. לספר הייתה השפעה על המוסר היהודי והלא-יהודי. רבנו בחיי הבדיל בספרו בין "חובות האיברים", כלומר המצוות המעשיות המוטלות על היהודים, לבין "חובות הלב" - חובות ההכרה וההרגשה, שהן מצוות האמונה והדרישות המוסריות. הוא מדגיש שהאחרונות עולות בחשיבותן על הראשונות. על פי השקפתו, חובה על היהודי להאמין באל ולבטוח בו, לערוך חשבון נפש ולחזור בתשובה, אך מעל לכל, לאהוב את השם.
הספר זכה לשבחים מגדולי האחרונים, אולם רבים הביעו הסתייגות מתוכן השער הראשון, בשל תכניו הפילוסופיים. הגאון מווילנה, ששיבח את הספר, המליץ לתלמידיו ללמוד את ספר הכוזרי במקום השער הראשון.
בחיי אבן פקודה מדגיש ב"חובות הלבבות" את האתיקה המוסרית שבדת, שאותה ראה כעיקר, בשונה מהרמב"ם, שראה את הבחינה השכלית כעיקר. ספרו נחשב לאחד מספרי האמונה העיקריים ביהדות לצד הכוזרי, מורה נבוכים, אמונות ודעות ואחרים. חובות הלבבות נכתב במקור בערבית, ותורגם לעברית בידי מתרגמים ורבנים שונים, המובאים לקמן:
http://www.hamadaf-y.co.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נשמח לכל תגובה :)